שלוש נשים שעשו פיבוט לקריירה ב-AI - מה למדנו מהן

כשאני מסתכלת על הקהילה שלנו, יש קבוצה אחת שהכי מרגשת אותי: נשים שאחרי שנים בתחום אחד, החליטו לעבור לעולם ה-AI. לא נשים בנות 25 שיוצאות מהאוניברסיטה. נשים בנות 35, 45, 55, עם משפחה, עם משכנתא, עם פחד אמיתי.

הסיפורים כאן הם שילוב של שלוש נשים אמיתיות שראיינתי. שמותיהן שונו, אבל הצעדים שלהן מדויקים. אם את חושבת על פיבוט, את לא צריכה לעשות בדיוק מה שהן עשו. את צריכה להבין שזה אפשרי, ושיש דרך.

רוני, 41, עורכת דין שהפכה למאמנת AI לעסקים

רוני היתה שותפה במשרד עורכי דין 15 שנה. עבדה בלילות, פספסה את הילדים, ושנאה את הרוב. בקורונה היא התחילה לשחק עם ChatGPT כדי לסכם פסקי דין מהר יותר, וגילתה שהיא נהנית מזה.

הצעד הראשון שלה: היא לקחה את חופשת המחלה שמגיעה לה, ובמקום לנוח, היא ישבה שבועיים ולמדה Prompt Engineering. לא קורס יקר. סרטונים ביוטיוב, ניסויים אמיתיים, ושאלות לחברים שמבינים.

הצעד השני: היא הציעה למשרד שלה לעשות סדנה פנימית. שלוש שעות, חינם. אחרי הסדנה היו לה שלושה משרדי עו"ד אחרים שביקשו את אותו הדבר, וזה היה בתשלום.

היום היא מאמנת AI במשרה מלאה. ההכנסה שלה גבוהה ממה שהיתה כעו"ד, היא עובדת 30 שעות בשבוע, וקוראת לילדים שלה בערב.

"המקצועיות הקודמת שלי לא נמחקה. היא הפכה לזה שאני יכולה לדבר עם עורכי דין בשפה שלהם, ולהראות להם איך AI חוסך להם 20 שעות בשבוע."

דנית, 36, מורה לאנגלית שעברה לתפקיד Content Strategist

דנית לימדה אנגלית בתיכון 12 שנה. אהבה את הילדים, שנאה את הביורוקרטיה. כשהבת שלה היתה בת שלוש, היא הבינה שהיא לא מסוגלת עוד 20 שנה כאלה.

היא התחילה בלכתוב פוסטים על אנגלית בלינקדאין. עזרה ל-AI לחדד את הטקסטים. אחרי שלושה חודשים יש לה היה קהל קטן, ואחרי שישה חודשים פנה אליה סטארטאפ ישראלי שמייצא לחו"ל וביקש שתעזור להם עם תוכן באנגלית.

הקפיצה הזו לא היתה קלה. היא נשארה במשרה במשך עוד שמונה חודשים, עבדה בערבים, ובנתה לקוחות לאט. רק כשהיו לה שלושה לקוחות קבועים היא התפטרה.

הסוד שלה: היא לא ניסתה להתחזות לטכנולוגית. היא מכרה את עצמה כמורה לאנגלית שיודעת AI, ולא להפך. הקומבינציה הזו היתה נדירה ומבוקשת.

מיכל, 52, מנהלת חשבונות שבונה כלי AI לרואי חשבון

זה הסיפור שהכי מרגש אותי. מיכל הלכה לעבודה כל בוקר במשך 28 שנה. בקושי נגעה בטלפון חכם. כשהבת שלה אמרה לה "אמא, את חייבת לראות מה AI עושה", היא צחקה.

ואז היא ראתה. ואז היא ניסתה. ואז היא הבינה שזה מאיים על העבודה שלה.

במקום להיכנס לפאניקה, מיכל החליטה לעשות את ההפך מכל החברות שלה: היא נהיתה האדם שיודע AI הכי טוב במשרד. למדה עברית טכנית, התחילה לכתוב הוראות לעצמה, ובנתה כלי קטן ב-Make שמסכם דוחות אוטומטית.

המנכ"ל ראה. שאל מי בנה את זה. וכשהבין שזה היא, נתן לה את התפקיד של "מנהלת חדשנות". משכורת גדולה יותר, פחות שעות, וכבוד שלא היה לה קודם.

אם את חוזרת לקריירה אחרי הפסקה ארוכה, או חושבת שמאוחר מדי, חזרי וקראי את הסיפור הזה. בגיל 52, בלי תואר במחשבים, בלי רקע טכנולוגי, היא בנתה לעצמה תפקיד שלא היה קיים שנה לפני.

מה משותף לשלושתן

ראיינתי אותן בנפרד, אבל ראיתי בקלות תבניות חוזרות:

• אף אחת לא קפצה לבריכה. כולן בנו תוכנית של 6 עד 12 חודשים.
• כולן השתמשו במקצוע הקודם שלהן כיתרון, לא כמשהו שצריך למחוק.
• כולן עבדו לבד בהתחלה, ולא חיכו שיגידו להן שמותר.
• כולן עברו שלב של תסמונת המתחזה, וכולן עברו אותו.
• אף אחת לא למדה לתכנת. כולן למדו לעבוד עם AI כמשתמשת חכמה.

מה לעשות אם את עוד לא מוכנה להתפטר

לכל הנשים בסיפור הזה היה אותו שלב: הן עוד עבדו במשרה הקודמת, ובמקביל בנו את הקצוות הראשונים של החדשה. זה לא היה קל, אבל זה היה החלק החשוב.

אם את במצב כזה, יש שלוש פעולות שעובדות:

הראשונה היא לקבוע שעה קבועה בשבוע ל"קריירה הבאה". אצלי זה היה יום שישי בבוקר, שעתיים. שעה ראשונה ללמידה, שעה שנייה ליצירת תוכן או פנייה ללקוחות פוטנציאליים.

השנייה היא לדבר עם אחת או שתיים מהאנשים שעושות את מה שאת רוצה לעשות. לא לבקש עבודה, לא להציע שירות. רק להבין איך הן הגיעו לשם, איך נראה היום שלהן, ומה הן מציעות לאישה שמתחילה.

השלישית היא להפסיק להתנצל. כשאת אומרת "אני רק מתחילה ב-AI" או "אני לא ממש מבינה בזה עדיין", את חותכת את ההזדמנויות שלך מראש. תגידי במקום: "אני עוסקת ב-AI". זה אמת, וזה מספיק.

איך את מתחילה השבוע

אם הסיפורים האלה הזיזו אותך, אל תסגרי את הדף ותחזרי לחיים שלך. עשי שלושה דברים השבוע:

ראשון, בחרי כלי AI אחד והשתמשי בו שעה ביום. כל יום. אם את צריכה רעיונות, יש לי רשימה של שבעה כלים מעשיים.

שני, כתבי בלינקדאין על מה שלמדת. גם אם זה רק שתי שורות. את תופתעי כמה אנשים יענו.

שלישי, מצאי קבוצה של נשים שעוברות את אותו תהליך. אל תעשי את זה לבד. קהילת AiWomen קיימת בדיוק לשם כך, וגם אם את בוחרת לא להצטרף, מצאי לעצמך קבוצה אחרת. הפיבוט הזה צריך תמיכה.